המבנה המונומנטלי בהרודיון תחתית

מבנה מפואר זה נחשף בקצהו המערבי של המסלול, מדרום ובסמוך למכלול הבריכה. מדובר בבניין מלבני, 15×14 מ' גודלו, מבנה שכלל אך ורק אולם אחד (10×8 מ' גודלו) שהיה מוקף בגומחות וביניהן פילסטרים שהוצבו על פדיסטלים. הבניין היה בנוי באבני גזית גדולות ועובי קירות האורך שלו היה כ-3 מ'. אין ספק כי על גבי קירות אלה היה מונח הקמרון שכיסה במקור את האולם אך לא מן הנמנע הוא כי הקירות נועדו לשאת גם מבנה נוסף על הגג, משהו בדומה לפירמידה המוכרת ממצבת זכריה בנחל קדרון.
שני פתחים רחבים נחשפו אל תוך האולם, מצפון ומדרום, כניסות שכמו השתלבו במערכת הגומחות שהקיפה את האולם. יש מקום לשער כי שלוש כניסות נוספות היו ממזרח, אל מול המסלול אלא שהקיר המזרחי נמצא הרוס לחלוטין. נציין כי הרצפה המקורית של האולם חסרה כולה, עם זאת, מציאתם של אבני ריצוף רבות מטיפוס ה"אופס-סקטילה" מחוץ למבנה, מלמד כפי הנראה על מראה רצפתו. כמו כן יש לציין כי לא שרד ולא כלום מן הטיח ומציורי הקיר שעטפו ודאי את הקירות.
מי שמבקר כיום בחורבות האולם מתרשם ממערכת של חריצים שנחצבו אל תוך חצאי העמודים שהקיפו את האולם. יש בכך עדות למערכת מים אשר הוכנסה לתוכו, אולי לשם תפעולו כנימפיאון.
ממזרח לבניין, בינו ולבין המסלול, מצויים שרידי בריכה צרה וארוכה שנועדה ככל הנראה ליצירת אפקט של השתקפות. נציין כי מצפון ומדרום לבניין נחשפו חדרים וחצרות זעירות. החדר מצפון שימש כחדר מדרגות שקשר בין הבניין המונומנטלי והמסלול ולבין מכלול הבריכה. תפקידו של החדר מדרום לבניין איננו ידוע.
מהותו ותפקידו של הבניין עדין לוטים בערפל. אפשר ששמש כטרקלין במכלול גני הארמון המפואר, ואף סביר כי נעשה בו שימוש במהלך טקס הקבורה של הורדוס. בתקופה הביזנטית פונו ההריסות מתוך הבניין והוא שימש בחלקו למגורים ובחלקו כמאפיה.

לקריאה נוספת:

• Netzer E., 1981. Greater Herodium, Qedem 13, Jerusalem.