התאטרון
במורדות הצפוניים של ההר, ממערב ל"מתחם הקבר" ולגרם המדרגות המונומנטלי, נבנה תאטרון מלכותי קטן. התאטרון כלל את עיקר המרכיבים האופייניים לתאטרון בסגנון הרומי: במה, אזור מושבים (קוויאה), מערך כניסות וחדרים שנסמכו אליו. התאטרון הכיל בין 300 ל-400 איש והקמתו מצביעה על רצונו של הורדוס ליצור בהרודיון סביבה של תרבות ופנאי גם בלב המדבר.
המושבים כללו 12 שורות ונחצו על ידי מעבר אופקי, כאשר המושבים העליונים היו שמורים ודאי למקורביו של המלך. הקהל נכנס אל התאטרון דרך כניסות בחלק העליון ובחלק התחתון. אל מערך המושבים התחתון נכנסו דרך פרוזדורים צרים ומקורים ואולי גם דרך הכניסות שבשני צידי הבמה. הכניסה לגוש המושבים העליון הייתה דרך כניסה בחלקו העליון של המבנה. מבנה הבמה שרד ברובו רק מתחת למפלס הרצפה. על פי השרידים בשטח אפשר לשחזר קיר אחורי מפואר (סקנה פרונס), שהיה כנראה בעל שתי קומות של עמודים וייתכן שכלל גומחות עגולות למחצה או מלבניות בגדלים שונים.
נראה כי התאטרון נבנה בחופזה יחסית, בלא הקפדה יתרה על במבנה מרכיבים שונים. קירות התאטרון, בדומה למרבית הבניינים בהרודיון, טויחו מבפנים ומבחוץ והעיטורים האדריכליים הקנו לו פאר רב. במפולות שכיסו את התאטרון נמצא שפע של חוליות עמודים בקטרים שונים, כותרות ופריטים נוספים. אלה כללו שרידי טיח צבעוני ומרמזים על מראהו המפואר של התאטרון.
גולת הכותרת של התאטרון נחשפה בראש אזור המושבים, כאן נתגלתה קבוצת חדרים, שהאמצעי והגדול מביניהם אשר היה פתוח לכיוון הבמה, שימש כמעין חדר אירוח מלכותי עבור המלך וידידיו. כל קירות החדר הגדול עוטרו בציורים בטכניקת הסקו–(ציור על טיח יבש) ובשילוב סטוקו (טיח מכויר). בין הציורים יש לציין שורת "תמונות" דמויות חלון מהן נשקפים מראות טבע וכפר הכוללים מבנים, עצים, סלעים, בעלי חיים ודמויות אדם (וראה להלן).
כעשר שנים לאחר הקמתו, פורק התאטרון וכוסה כליל, זאת כחלק מהקמת ההר המלאכותי הענק של הרודיון – מצבת הנצח של הורדוס. מעניין לציין כי לתקופה קצרה בלבד, בטרם הושלם פירוק התאטרון, הוא שימש כמקום מגורים לבנאים שעסקו בהקמת ההר. הבנאים חילקו את חדריו בעזרת מחיצות והתקינו בהם תנורי בישול ואפייה. לאחר כיסוי התאטרון נבנו מעל חלקו הדרומי פרוזדורים מקומרים אשר נועדו לאפשר את הכניסה אל שני בורות המים הגדולים שבבטן ההר, תוך מעבר דרך מילויי העפר של ההר המלאכותי.
לקריאה נוספת:
- נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י-לוריס ר', 2009. "קבר הורדוס ותאטרון מלכותי במורד ההר בהרודיון" , קדמוניות 138 , עמ' 104 – 117.
- נצר א', קלמן י', פורת ר, צ'אצ'י ר', דיסגני ל', אשל א', 2009. "שתי כתובות שהתגלו בתאטרון שנחשף לאחרונה בהרודיון", מחקרי יהודה ושומרון י"ח, עמ' 85 – 103.
- Netzer E, Kalman Y, Porat R, Chachy-Laureys R. 2010 ."Preliminary report on Herod’s mausoleum and theatre with a royal box at Herodium", JRA 23, pp. 84-108.
- וייס ז', 2013. "מבני בידור להמונים בממלכת הורדוס". בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים), הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. ירושלים. עמ' 237-224.
- נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י ר'. 2013. "הרודיון". בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים). הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. ירושלים. עמ' 161-126.