בית המרחץ


בית המרחץ בהרודיון תחתית

 

בית המרחץ התחתון

בפינה הדרום מערבית של מתחם הבריכה נבנה בית המרחץ המרכזי של הרודיון תחתית שהיה גדול ומפואר. בבנייתו של בית המרחץ ניתן להבחין בשני שלבים שונים. בשלב הראשון הייתה הכניסה לבית המרחץ דרך חצר מוקפת עמודים, אשר שימשה לפעילות תרבות הגוף (פליסטרה). החצר הובילה לחדר כניסה והלבשה וממנו אל החדר הפושר, ממנו התאפשרה גישה לשאר החדרים: החדר החמים, שהוא הגדול ביותר שנחשף בבית מרחץ מימיו של הורדוס, החדר הצונן בו הייתה בריכה מדורגת, שייתכן ושימשה כמקווה טהרה, וחדרים קטנים נוספים. החדר החמים חומם, בדומה לבית המרחץ שעל ההר ולבתי מרחץ אחרים של הורדוס, באמצעות מערכת של רצפה כפולה וצינורות מיוחדים (טובולי) שעברו בקירותיו ודרכם זרם האוויר החם אל החדר כולו. בשל גודלו של החדר נדרשה התקנה של שני תנורים (ובשלב השני נוסף אליהם אף תנור שלישי). לאחר מספר שנים הוחלט לבצע מספר שינויים במבנה, כנראה בשל תנאי מזג האוויר הקריר ששרר בהרודיון בשעות אחר הצהריים והפריע לרחצה נעימה בבריכת השחייה הגדולה. במסגרת הארגון מחדש הפך החדר החמים לבריכת רחצה קטנה יותר אך מחוממת. גם בחדרים האחרים נערכו שינויים: החדר הצונן בוטל והבריכה בו הוסבה לחדר כניסה, ממזרח אליו נבנה חדר חמים אחר שתוכניתו עגולה והוא קטן בהרבה מהחדר החמים המקורי. בחדר היו שלוש גומחות שבאחת מהן שרדה באתרה אמבטיה מטויחת. חימום החדר היה בטכניקת ההיפוקאוסט ומספר עמודוני אבן וחלק מהצינורות (טובולי) נמצאו באתרם. נראה שבית המרחץ מהשלב השני נועד עבור מספר מצומצם יותר של מתרחצים מזה שנבנה בתוכנית המקורית. החדרים בשלבים השונים עוטרו בציורי קיר, רצפות פסיפס ובלוחות אבן צבעוניים (אופוס סקטילה). ממצא ייחודי מבית המרחץ הוא אגן שיש מפואר מעוטר בתבליטים נושאי דמויות מיתיות (להלן).

 

לקריאה נוספת:

בית המרחץ התחתון
 

אגן שיש מפואר (לבריום)

 

ברחבי בית המרחץ בהרודיון תחתית ובמקומות נוספים באתר, התגלו פזורים שבריו של אגן עשוי שיש מעוטר בתבליטים. אגן זה שימש ככל הנראה כמכל והמים הוזרמו אליו דרך צינור מרכזי. שלושת רגליו מעוצבות כרגלי חיה והאגן המונח מעליהן עוטר בדמויות סירנות (נימפות ים מיתיות שנודעו בשירתן הפלאית) ובראשי סילנים (מלוויו של דיוניסוס). התבליטים מעוצבים בסגנון ניאו-אטי ומעידים על כך שנוצרו במאה ה-1 לפני הספירה. אגן דומה שהתגלה ברומא והוא בן זמנו של אוגוסטוס יכול להעיד על כך שהאגן ניתן להורדוס במתנה מהקיסר או מידידו הקרוב מרקוס אגריפה בעת ביקורו בהרודיון בשנת 15 לפני הספירה. בשאר ארמונותיו של הורדוס הונהגה הימנעות כמעט מוחלטת מתיאור דמויות לפי הדיבר השני ב"עשר הדיברות". התבליטים שעיטרו את האגן ואף נושאיהם הלקוחים מתוך המיתולוגיה חורגים מהמקובל. מלבדם אנו מכירים כיום רק ממצאים בודדים, ביניהם גם ציורי הקיר מחדר האירוח המלכותי שבתיאטרון בהרודיון (ראה טקסט בנפרד), אשר התגלו בארמונותיו של הורדוס והנושאים דמויות אדם וחיה. נראה שבניגוד לאתרים אחרים, ובראשם ירושלים, בהרודיון "נהג הורדוס כרומאי", והעיטורים החריגים נועדו למבקריו הרומאים החשובים, כגון ביקורו של אגריפה.

*חלק מבית המרחץ התחתון ואגן השיש, אשר רופאו ושוחזרו, מוצגים כיום במוזיאון ישראל.

 

לקריאה נוספת:

  • נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י ר'. 2013. " הרודיון". בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים).  הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. מוזיאון ישראל, ירושלים. עמ' 144 – 145.