האתר בימי המרד הגדול ברומאים

ארמון־מבצר ההר בהרודיון, שנבנה על ידי הורדוס, המשיך לתפקד בימי יורשיו והנציבים הרומאיים ביהודה עד שנכבש על ידי הלוחמים היהודיים בראשית המרד הראשון (כפי הנראה בשנת 66 לסה"נ). במהלך מרד זה ישבו בהרודיון יהודים 'אדומיים' תושבי 'דרומא' (מחוז אדומיאה), וככל הנראה, גם קבוצה נוספת של קנאים או סיקריים, בני בריתו של שמעון בר גיורא (מלחמות ד', 537-514).
בדומה למה שמוכר היטב ממצדה, גם כאן הצטופפו המורדים בארמון מבצר ההר וניצלו כל פינה למגורים. המורדים פרקו עמודים מעוטרים וקורות עץ והשתמשו בהם להקמת המבנים הארעיים שלהם. אפשר שכבר במרד זה הוסב טרקלין הארמון שבנה הורדוס לשמש כבית כנסת ובסמוך אליו הותקנו שני מקוואות טהרה. על פי כתביו של יוסף בן מתתיהו הייתה הרודיון אחד משלושת המבצרים האחרונים שעמדו כנגד הצבא הרומי גם לאחר חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה (שני האחרים היו מכוור המצוי מזרחית לים המלח, ומצדה).
הרודיון נכבשה מידי המורדים וחרבה בסופו של מרד זה בשנת 71 לספירה (מלחמות ז', 163), אם בכניעה ואם בקרב.

לקריאה נוספת:

• נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י-לוריס ר', 2011, "הרודיון בימי מרד החורבן ומרד בר כוכבא", בתוך: טבגר א', עמר ז' וביליג מ' (עורכים), במעבה ההר 1, עמ' 49-40.

• Stiebel, G. D. (2003). "The militaria from Herodium", In G.C. Bottini et al (eds.), One Land – Many Cultures, Jerusalem, Pp. 215-244.