התקופה הביזנטית


התקופה הביזנטית

הרודיון בתקופה הביזנטית

 

התקופה הביזנטית בארץ ישראל, החל משלהי המאה הרביעית לספירה ועד לכיבוש הערבי במחצית המאה השביעית, ידועה כתקופה של פריחה יישובית. בתקופה זו נבנו ברחבי הארץ ובמדבר יהודה מנזרים רבים וכנסיות. ארמון-מבצר ההר ובעיקר הרודיון התחתית, היוו תשתית מצוינת להתיישבות ושרידים רבים מתקופה זו נחשפו באתר. התושבים החדשים פינו מבנים רבים מן ההריסות והתיישבו בתוכם וגם בנו בניינים חדשים רבים.

עיקר השרידים מהתקופה הביזנטית נחשפו בהרודיון תחתית, והם כוללים מבני מגורים ומתקני חקלאות, וכן שלוש כנסיות. היה זה ככל הנראה ישוב חקלאי מרכזי באזור.
בארמון-מבצר ההר נבנה בתקופה זו מנזר קטן. בחלקו המערבי הוקם מבנה תפילה קטן – קפלה, ובאזורים שונים בארמון ההרוס, כגון בחדר העגול של בית המרחץ, הוכשרו חדרי מגורים והתבודדות.
על פי ממצא המטבעות המשיך היישוב בהרודיון תחתית להתקיים גם תחת השלטון המוסלמי – האומאי והעבאסי (מאות 8 – 9 לסה"נ). מאז,עמדה הרודיון בשיממונה עד ראשיתן של החפירות הארכיאולוגיות. יש לציין כי זהותו ומהותו של אתר הרודיון בתקופה הביזנטית והמוסלמית טרם התבררו דיים.

 

לקריאה נוספת: