המשלחת לחקר הרודיון (ע"ש אהוד נצר)
המשלחת לחקר הרודיון, של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, הוקמה על ידי אהוד נצר, בשנת 1972, עם תחילת מחקריו הנרחבים באתר. פעילותה של המשלחת בראשות פרופ' נצר התמקדה במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי של האתר, ובמחקר האדריכלות של הורדוס "המלך הבנאי".
החפירות הנרחבות הראשונות שבצעה המשלחת בהרודיון נערכו ב"הרודיון תחתית", שם נחשף מכלול נרחב ומפואר של הארמון מימי הורדוס, הכולל אזור בילוי וגנים, מבני מנהל ושלטון, וכן מבנים הקשורים כנראה לקבורתו של המלך. המחקרים בארמון-מבצר ההר של הרודיון כללו ניתוח אדריכל מקיף של המבנה מימי הורדוס, וכן חפירות שונות ברחבי המבנה, ובעיקר במערכת התת-קרקעית שתחתיו – מערכת המשלבת מאגרי מים מימי הורדוס, ומערכת מנהרות מסועפת שעיקרה מימי מרד בר כוכבא. בשנות האלפיים החלה המשלחת בחפירות ובמחקרים במדרון הצפוני של ההר, אשר במהלכן התגלה קבר הורדוס, וכן תיאטרון מלכותי קטן ומפואר. תוצאות המחקרים פורסמו על ידי המשלחת בבמות שונות, לקהילה המדעית ולקהל הרחב.
מעבר למחקרים השונים, עסקה המשלחת, מיום הקמתה, בשימור ובפיתוח התיירותי של האתר, ובהנגשת המידע לקהל הרחב. בתוך כך הביא פרופ' נצר להקמתו של הגן הלאומי באתר, ותוכניות השימור והפיתוח שגיבשה המשלחת עומדים בבסיס הפעילות הענפה שמבוצעת בשנים האחרונות באתר. עיקר פעולות השימור והפיתוח הנוגעות לשרידים הקדומים מבוצעות על ידי המשלחת.
לאחר מותו בטרם עת של פרופ' אהוד נצר, בעקבות תאונה באתר, לקח על עצמו צוות המשלחת את המשך ופיתוח המפעל לחקר הרודיון. הצוות, שגובש ע"י פרופ' נצר, ובראשו רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י, שם לו למטרה להמשיך ולפתח את מפעלו של פרופ' אהוד נצר לקידום מחקר, פרסום ופיתוח הרודיון. מטרות המשלחת הינם בראש ובראשונה: פרסום מדעי מלא ברמה נאותה של הממצאים שנחשפו מראשית עבודת המשלחת באתר, והמשך המחקר והחפירות באתר. המשלחת ממשיכה ופועלת, כאמור, גם לקידום פיתוחו של האתר לקהל הרחב ברוח רעיונותיו של פרופ' נצר, וכן להצגת תוצאות מחקר הרודיון ומורשתו של פרופ' נצר לקהל הרחב, בארץ ובחו"ל.
הצוות
פרופסור אהוד נצר ז”ל