בית המרחץ
בצפון מערב ארמון-מבצר ההר הוקם בית מרחץ שהיה מפואר למדי בהשוואה לבתי המרחץ האחרים שנחשפו בארמונותיו של הורדוס. ראוי לציין כי היה זה הורדוס שהנחיל בארץ ישראל את תרבות הרחצה לפי הסגנון הרומי.
חדרי בית המרחץ נחשפו כולם. בית המרחץ כלל שני חדרים לכניסה ולהלבשה (אפודיטריה), חדר חם (קלדריום) גדול למדי, חדר פושר (טפידריום או חדר הזעה -לקוניקום) וחדר קר (פריגידריום) זעיר. החדר החם, 9×7 מ' גודלו ללא הגומחות, היה מכוסה במקורו בקמרון חביתי. לחדר היו גומחות בכל ארבעת קירותיו. מערכת החימום כללה רצפה תלויה על גבי עמודוני אבן (היפוקאוסט), האוויר החם שיצא מהתנור עבר לרצפה התלויה ומשם עלה דרך תעלות חצובות בקירות (במקום צינורות חרס כמקובל) וחימם את החדר כולו. על קירות החדר הנדון שרדו קטעים של פרסקו מפואר שעיטר אותו.
פרסקאות עיטרו גם את החדר הפושר שהיה עגול בצורתו (4 מ' קוטרו), ומקורה בכיפה שנשתמרה כמעט בשלמותה. כיפה זו הינה הקדומה ביותר ששרדה בארץ ישראל. החדר הקר, לעומת זאת, היה מעוות במקצת בצורתו, בהיותו צמוד אל מבנה המעטפת העגול. החדר כלל, כמקובל בארמונותיו של הורדוס, בריכת טבילה מדורגת שייתכן ושימשה גם כמקווה טהרה. חדרי בית המרחץ רוצפו בפסיפסים מעוטרים בדגמים גיאומטריים נאים.
לקריאה נוספת:
- Corbo V. 1963. “L’Herodion Di Gebal Fureidis”, Liber Annuus 13, pp. 239-256.
