החדר המלכותי


img7

חדר האירוח המלכותי בתיאטרון

 

מעל מושבי התיאטרון ובסמוך לכניסות אל בורות המים נחשפה שורת חדרים, המרכזי והגדול ביניהם הוא חדר האירוח המלכותי ששימש כטרקלין לאירוח מכובדים. שאר החדרים הסמוכים היו ודאי חדרי שירות. חדר האירוח מוקם מול מרכז התיאטרון ועוטר במלואו בציורי קיר מרהיבים ובכיורי סטוקו באיכות מעולה. עיקר ציורי הקיר נעשו בטכניקת סקו על גבי טיח יבש, חלקו התחתון של החדר עוטר בפאנלים צבעוניים ומעליהם צוירו מעין "תמונות תלויות" – חלונות עם תריסים פתוחים אל הנוף. החלונות נתלו עם חוט ומסמר ואף צויר להם תפס התריסים. בין הציורים שולבו עמודים אחוזים שנעשו בטכניקת הסטוקו. העמודים עוטרו במוטיבים צמחיים והוכתרו בכותרות קורינתיות. אלה נשאו אינטבלטורה עשויה סטוקו מעוטרת גם היא בדגמים צמחיים. בציורים מופיעים תיאורי נוף כפרי, נילוטי (אזור הנילוס) וימי וכן מספר בעלי חיים ודמויות אנוש. ניתן לזהות ביניהם מוטיבים מצריים כמו התנין ועץ התמר שהינם סמלי ניצחון הקשורים על פי רוב לקרב אקטיום, וכך גם הקרב הימי המתואר. לפי הטכניקה והנושאים המופיעים בציורים בהרודיון, ובהשוואה לציורים המוכרים ממספר דוגמאות באיטליה, אפשר לקבוע את תיארוכם כמעט בוודאות לשנים 20 עד 15 לפני הספירה. נראה שהעיטור בחדר האירוח המלכותי קשור לביקורו של מרקוס אגריפא, ידידו הקרוב של אוגוסטוס, בהרודיון בשנת 15 לפני הספירה, אז הוחלט לעטר אותו מחדש, הפעם בסקו- טכניקה פשוטה ומהירה יותר בניגוד לעיטור הקודם בפרסקו. ייתכן שנושאי הציור אף הותאמו לפועלו של אגריפא כאות הוקרה.

 
לשלט הסבר המוצב באתר
 

לקריאה נוספת:

  • וייס ז', 2013. "מבני בידור להמונים בממלכת הורדוס". בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים), הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. ירושלים.  עמ' 237-224.
  • נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י ר'. 2013. "הרודיון". בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים).  הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. ירושלים. עמ' 161-126.
  • רוזנברג ס', 2013. "עיטורי הפנים בארמונות הורדוס", בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים), הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה, עמ' 166 – 223.