קבר הורדוס
בשנת 2007, לאחר שנים ארוכות של חיפושים, נחשף במורדות ההרודיון מבנה קבורה מטיפוס מאוזוליאום שזוהה ע"י החופרים כקברו של הורדוס. גובהו הכולל של המבנה היה כ-25 מ', ובו שלוש קומות, והוא שוחזר על סמך עשרות רבות של פריטים האדריכליים שהתגלו בגל החורבות. המבנה ניצב חופשי בנוף ואפשר היה לראותו בנקל מהרי ירושלים. שיקול נוסף בבחירת המיקום היה מקומו לצד גרם המדרגות הטקסי שעלה להר, וכן כנראה הרצון לשמור על חוקי הטהרה ולהשאיר את מבנה הקבורה מחוץ לתחום ארמון מבצר ההר.
הקומה הראשונה היא קומת מסד, מעליה ניצבה קומה רבועה ועל גביה קומת התולוס העגולה. קומה זו כללה חדר פנימי מוקף עמודים מהסדר היוני והוא קורה בכיפה. את ראש המבנה הכתיר גג חרוטי קעור שבקצהו הייתה כותרת קורינתית מפוארת. מעל הכותרת ניצבה אורנה (המדמה מיכל לאפר) ושש נוספות הקיפו את קו הגג.
מסביב למבנה הקבורה נמצאו פזורים בשטח שבריהם של שלושה ארונות קבורה עשויים אבן, שיתכן והוצבו אחד בכל קומה במבנה. שנים מהארונות עשויים אבן גיר לבנה ואילו הארון השלישי הוא מאבן גיר אדמדמה וקשה. את ארון זה עיטרו דגמי רוזטה ופלמטה שגולפו בעדינות ובאיכות מעולה. לעומת השניים האחרים, הוא נותץ לאלפי שברים שהתגלו ברחבי מתחם הקבר. שלושת הארונות דומים בצורתם ובאופן עיטורם לסרקופגים וגלוסקמאות אחרים שהתגלו בקברי אמידים באזור יהודה מימי הבית השני.
המונומנט עמד כשבעים שנה באתרו. עם פרוץ המרד הגדול ברומאים נכבשה הרודיון בידי המורדים שביקשו להוציא את זעמם על המלך ופנו לנתץ את המצבה ואת הארונות שניצבו בתוכה. על אף שהם אינם נושאי כתובות המאפשרות זיהוי ודאי, ניתן לשער כי ארון הקבורה המרשים מבין השלושה וזה שניזוק באופן הקשה ביותר היה ארונו של הורדוס.
אפשר להציע כי הארונות הלבנים נועדו לקבורתם של מישהי מנשותיו ו/ או אחד מילדיו שמתו בסמוך לסוף חייו של הורדוס.
לקריאה נוספת:
- נצר א', 1982. "היכן נקבר המלך הורדוס" , טבע וארץ כד, חוברת 2, עמ' 64.
- נצר א', 2007. "התפתחות מערך הקבורה של הורדוס בהרודיון", חידושים בחקר ירושלים קובץ י"ג, עמ' 72-59.
- נצר א', פורת ר', קלמן י' וצ'אצ'י ר', 2013. "מערך הקבורה בהרודיון". בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים). הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. ירושלים. עמ' 238-253.
- נצר א’, קלמן י’, פורת ר’ וצ’אצ’י-לוריס ר’, 2007. “קברו של המלך, גילוי קבר הורדוס בהרודיון”, גליליאו גיליון 111, עמ’ 31-20.
- נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י-לוריס ר', 2009. "קבר הורדוס ותאטרון מלכותי במורד ההר בהרודיון" , קדמוניות 138 , עמ' 104 – 117.
- פורת ר', קלמן י' וצ'אצ'י ר', 2013. "'קבר הורדוס' ומכלול ההנצחה שלו בהרודיון – סקירה מעודכנת, תובנות ויעדים", בתוך: שטיבל ג' ואחרים (עורכים) חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה, ירושלים, עמ' 157- 286.
- נצר ואחרים 2007, "גילוי קברו של הורדוס", אריאל 182, עמ' 6 – 31.
- נצר א', קלמן י', פורת ר', 2007. "המלך הבנאי, פרשת איתור קברו של הורדוס", טבע הדברים גיליון 141, עמ' 26-18.
- נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י-לוריס ר', 2008. "חשיפת קברו של הורדוס בהרודיון", מחקרי יהודה ושומרון י"ז, עמ' 57- 67.
- נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י-לוריס ר', 2009. "גילויים נוספים מקבר הורדוס בהרודיון", אריאל 186, עמ' 45 – 57.
- פלג- ברקת א', 2013. "השחזור האדריכלי בקברו של הורדוס", בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים), הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. ירושלים. עמ' 260 – 263.
- פרסטר ג', 2013. "הסרקופגים מן המואוזולאון בהרודיון". בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים), הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. ירושלים. עמ' 264 – 275.
- צ'אצ'י ר', 2013. "שחזור המואוזולאון". בתוך: רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים), הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. ירושלים. עמ' 259-254.
