האתר בימי הורדוס

הורדוס מלך יהודה, החזיק בכס השלטון כ-33 שנה עד למותו ממחלה קשה בשנת 4 לפני הספירה. הורדוס נולד בשנת 73 לפני הספירה לאביו אנטיפטרוס, בן למשפחה אדומית מיוחסת שגוירה והשתלבה במערכת המנהלית של בית חשמונאי, ולאימו קיפרוס, נסיכה נבטית. בצעירותו מונה הורדוס למושל הגליל ולימים הוכתר בידי הרומאים כמלך יהודה (40 לפנה"ס),דבר אשר הביא לסיום כהונתה של השושלת החשמונאית.

במהלך שנות שלטונו שגשגה הממלכה וידעה ימים של שלום ופריחה. בכך התאפשרה ההקמה של כמה ממפעלי הבנייה המפוארים ביותר שידעה הארץ ואשר שינו את פניה כליל, בראשם הפרויקט הגדול והחשוב מכולם – מפעל הקמתו מחדש של הר הבית ובית המקדש בירושלים.

עם זאת, דמותו של המלך נקשרה גם לשרשרת מעשים אכזריים והתנהגות חשדנית ששיאה בהוצאתם להורג של שלושה מבניו של אשתו האהובה מרים החשמונאית.

הורדוס מת ביריחו בייסורים, גופתו הובלה להרודיון במסע הלוויה מפואר ושם נקבר.

בקרבת הגבול העובר בין אדומיאה ליהודה החליט הורדוס להקים את הגדול והמפואר שבארמונותיו. המקום נועד אפוא לשמר את זכרו (זהו כנראה האתר היחיד שבנה אשר קרא לו על שמו) ובו ביקש להיקבר.

בחירתו של הורדוס להקים את הרודיון דווקא בנקודה לכאורה נידחת ואקראית במדבר נקשרת לאירועים שהתרחשו טרם עלייתו לשלטון. בשנת 40 לפני הספירה נמלט המלך יחד עם משפחתו מירושלים למצדה מפני הפרתים והמלך החשמונאי מטעמם-אנטיגונוס השני. בחשכת הליל התהפכה מרכבת אימו והורדוס, שחשב כי היא נהרגה, כמעט ושלח יד בנפשו. הפרתים ששמעו אודות הבריחה פתחו במרדף אחרי הנמלטים והקרב שנערך בניהם התנהל באזור שבו לימים נבנתה הרודיון. בתום הקרב, שבו הייתה ידו של הורדוס על העליונה, הוא המשיך לרומא שם הוכתר למלך. לאחר קרוב לעשור שב למקום הקרבות והקים שם מתחם ארמונות גדול והחל כנראה בהקמת קברו. עם הקמתו הפך הרודיון למרכז שלטוני ומנהלי ביהודה, ובתוך כך הוחלט להעביר את בירת המחוז ופקידיה מבית צור להרודיון וכעת היה המקום מאוכלס בדרך קבע.

בראש הגבעה המלאכותית הקים הורדוס ארמון מבוצר ובו אגף פרטי, חדרי אירוח ומחסנים. למרגלות ההר בהרודיון תחתית נבנו אגפים שונים של מכלול הארמון הגדול ובליבם בריכה רחבת ידיים, סביבה היו גנים, בתי מרחץ ואזור מנהלי ששימש את פקידי בירת המחוז. על המדרון הצפוני של ההר נבנה תיאטרון קטן ובראשו חדר לאירוח מכובדים. ממזרח לתאטרון בחר הורדוס להקים את קברו המפואר. בעת הקמתו של ההר המלאכותי הענק – שנבנה כמצבת הנצח של הורדוס -כוסו כל המונומנטים האחרים בהר (מלבד ארמון-מבצר ההר ומתחם הקבר במדרון) בעפר ואבנים וכך נוצרה צורת הקונוס המפורסם של ההר.

לקריאה נוספת:

• נצר א',  1998. הרודיון: מדריך ארכיאולוגי,משלחת החפירות בהרודיון.
• נצר א', 2000. ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול.ירושלים.
• נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י-לוריס ר', 2009.  "הרודיון, בין ביקורו של מרקו סאגריפה ובין מותו של הורדוס, לאור החפירות החדשות על מדרון ההר", טבע הדברים 159,עמ' 34 – 44.