האתר בימי מרד בר כוכבא

ברובה של התקופה שלאחר המרד הראשון נותר האתר נטוש לפרק זמן של כ-60 שנה, כפי הנראה פרט לתקופות קצרות בהן ישב חיל מצב רומי במבנה שבראש ההר. במרד בר כוכבא (132 – 135 לספירה) השתלטו המורדים על ארמון־מבצר ההר, שעמד כנראה נטוש והרוס בחלקו.
גם אם לא מצוי בידינו מקור היסטורי המתאר את המרד השני, בדומה לתיאורו המפורט של יוסף בן מתתיהו את המרד הראשון, הרי הודות למכתביו של בר כוכבא שנמצאו במערות ואדי מורבעאת שבמדבר יהודה ומהחפירות באתר אנו למדים שבמהלך מרד זה הייתה הרודיון מרכז מנהלי וצבאי במדינה הבר כוכבאית. התעודות, בהן מוזכרים שמעון בן כוסבא וה"מחנה שיושב בהרודיס'" מלמדות על פעילותה של מפקדה חשובה של בר כוכבא במבנה המבוצר שמפקדה ישוע בן גלגולה, וכן על כך שהמקום שימש מרכז מנהלי של מנגנון המנהל הבר כוכבאי, עליו היה ממונה הלל בן גריס.
בחפירות הארכיאולוגיות שהתנהלו בארמון-מבצר ההר נחשפו ממצאים שונים מימי מרד בר כוכבא, לרבות מטמון מטבעות גדול, ובמעבה ההר נחשפה מערכת מסועפת של מנהרות שנחצבו בעת המרד (ראה פירוט להלן). דומה כי המערכת בהרודיון הייתה שונה ממערכות המסתור האופייניות למרד זה (כדוגמת אלו שהתגלו באתרים שונים בשפלת יהודה) בהיותה התקפית בעיקרה ומכל מקום נראה שלא שימשה למטרות מסתור.

לקריאה נוספת:

• פורת ר', קלמו י' וצ'אצ'י ר', 2015. "ה"מחנה שיושב בהרדיס": הר הרודיון כמוקד מלחמת גרילה במרד בר–כוכבא", בתוך: שטיבל ג' ואחרים (עורכים) חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה, ירושלים, עמ' 256-298.
• נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י-לוריס ר', 2011, "הרודיון בימי מרד החורבן ומרד בר כוכבא", בתוך: טבגר א', עמר ז' וביליג מ' (עורכים), במעבה ההר 1, עמ' 59-68.

• Milik J. T., 1961. "Textes Hebreux et Arameens". In P. Benoit., J.T. Milik. & R.De Vaux (eds.), DJD 2. Pp. 67-205. (see Mur 24: 43,44).